אספקטים ביומכניים באוסטאוארתריטיס - הטיפול המשולב 

 אוסטאוארתריטיס – הגדרה תסמונת כאב מפרקית היא מחלה הגורמת לדרגות שונות של מגבלה בתפקוד ולפגיעה באיכות החיים. המחלה הנה כרונית ולעתים דינמית ומלווה בתהליך רה-מודלינג של הסחוס, של העצם התת-סחוסית ושל רקמות סביב המפרק הסינוביאלי על רקע גורמים ביומכניים, דלקתיים וביוכימיים. המחלה עשויה להיות מפושטת או לפגוע במפרק אחד. רוב המידע הקיים היום מתייחס בעיקר ל- OA של הברך מבחינת מהלך המחלה והתגובה לטיפול, ומעט מאוד מחקר, אם בכלל, נעשה על פרקים אחרים בהקשר זה.   אפידמיולוגיה אוסטאוארתריטיס היא המחלה השכיחה ביותר הגורמת להגבלות תפקוד באנשים מעל גיל 65. קרוב לשני שלישים מן האנשים בגילי 70 ויותר מדווחים על סימפטומים שניתן ליחסם ל- OA . המפרקים הפגיעים הם אלה: שורש האגודל, המפרקים הבין-גלילים בידיים, מפרקי עמוד השדרה (הדיסק ומפרקי הפסט), מפרקים נושאי משקל: מפרקי הירכיים והברכיים ובשכיחות נמוכה יותר מפרקי הקרסול, המרפקים או הכתפיים.   מהלך המחלה המחלה כרונית ופרוגרסיבית ולעתים מתאפיינת במהלך גלי. בתחילת המחלה מופיע כאב בעיקר בתנועה ובשינויי תנוחה. אם המחלה מתקדמת, מתבטאים הכאב והמוגבלות גם במנוחה, וכן בכמה פרקים בו-זמנית.   הגדרת מטרות הטיפול את מטרות הטיפול יש להגדיר יחד עם המטופל תוך מתן הסבר והדרכה מפורטים על המחלה, על מהלכה ועל אפשרויות הטיפול המתאימות לשלב שבו מצוי המטופל. מאחר שמדובר במחלה כרונית ודינמית, מטרות הטיפול משתנות בהתאם לשלב שבו נמצא המטופל. בכל שלב מומלץ לשלב מגוון שיטות טיפול, תרופתיות ושאינן תרופתיות. חשוב להדגיש, כי הטיפול מחייב לשלב כמה מטפלים מתחומים שונים, ועל מנהל הטיפול (Case Manager) להיות רופא המשפחה. מטרות הטיפול ככלל הן אלה: §          הפחתת כאב §          שיפור התפקוד §          ניסיון להאט את התקדמות המחלה ובמקביל להפחית גורמי סיכון     טיפול בשלבי המחלה השונים §          בשלבי מחלה מוקדמים: כאשר הסימפטומים קלים, הדגש בטיפול יושם על האטת התקדמות המחלה, על הפחתת גורמי סיכון, על הפחתת כאב ועל שמירה על המשך תפקוד מרבי. §          בשלבי מחלה מתקדמים: כאשר הכאב ומגבלות התפקוד ניכרים, הטיפול יתמקד באיזון הכאב ובשיפור התפקוד. §          התפרצויות כאב: התפרצויות כאב עלולות להופיע בכל שלבי המחלה. יש לשלב טיפול אנלגטי אינטנסיבי בהתאם לעצמת הכאב ולמוגבלות.     הגישה הטיפולית הטיפול מבוסס, לאורך כל שלבי המחלה, על טיפולי ליבה, ובמקביל על הוספת טיפולים נלווים המותאמים לעצמת הכאב ולמוגבלות האישית של החולה. יש לשלב מגוון שיטות טיפוליות, תרופתיות ושאינן תרופתיות.ליבת הטיפול כוללת חינוך והדרכה ( Education ), תרגול, הפחתת משקל (כאשר יש צורך בכך) וכן הקניית כלים להתמודד עם כאב כרוני ועם מוגבלות. במצבים שבהם חלה החמרה במצבו של המטופל, ניתן להשתמש בטיפולים נלווים הכוללים: תרופות, הזרקות, תוספי מזון, טיפולים פיזיקליים, אביזרי עזר, רפואה משלימה, טיפולים כירורגיים וטיפולים שונים נוספים (דוגמת חמי מרפא).    טיפולי ליבה 1..1.          חינוך והדרכה ( (Education : יש להסביר למטופל את מהות המחלה ולשים דגש על הנקודות האלה: §          אף שמדובר במחלה כרונית, קצב התקדמותה אטי על פי רוב, ורבים מהמטופלים מצליחים לנהל אורח חיים תקין. §          בדומה למחלות כרוניות אחרות אין ל- OA פתרון באמצעות מתן "כדור בודד" ואין "פתרון קסם" למחלה. §          יש להסביר את היתרונות של ליבת הטיפול ואת חשיבותה, ולהדגיש את מעורבותו ואת אחריותו של המטופל ליישומה. §          יש ליידע את המטופל על אפשרויות הטיפול השונות. §          קיימת חשיבות לשלב כמה כלים טיפוליים במקביל. §          כדאי לתת למטופל חוברת הדרכה או להפנותו לאתרי אינטרנט מומלצים כדי לקבל הסברים נוספים על מהות המחלה ועל אפשרויות הטיפול בה. 1..2.          פעילות גופנית: פעילות גופנית עשויה להפחית כאב ולשפר תפקוד בחולים הסובלים מ- OA , באמצעות שיפור של תזונת הסחוס והאטת התהליך הניווני במפרק. חשוב להדגיש את הדברים האלה: §          פעילות גופנית למשך זמן קצר אך באופן סדיר הנה יעילה. §          חשוב לחזק את השרירים סביב המפרק החולה. §          יש לשלב תרגילים לשמירת טווחי תנועה. §          קיימת עדיפות לפעילות גופנית אירובית מסוג   Non-Contact ו- Non-Impact , כמו: רכיבה על אופניים, שחייה והליכה (בניגוד לריצה, לדוגמה).   1..3.          הפחתת משקל: אם המטופל סובל מהשמנת יתר, יש להנחותו להפחית במשקל. יש להדגיש את חשיבות הירידה במשקל שתביא להפחתת העומס המכני על מפרקים נושאי משקל, ובכך להפחתה בכאב ולשיפור תפקודי. מומלץ ליזום שיחת הסבר על הרגלי אכילה ועל עקרונות תזונה נכונה, ואם צריך להפנות לייעוץ תזונתי (דיאטני). הערה: רבים מחולי OA סובלים משילוב של כאב, של תת-פעילות גופנית ושל עודף משקל. מחד גיסא, ללא הפחתת משקל והגברת פעילות גופנית קשה לשלוט בכאב. מאידך גיסא, הכאב מקשה לבצע פעילות גופנית, ובגיל המבוגר בעיקר, כמעט ולא ניתן להפחית במשקל בלי לבצע פעילות גופנית. יש לחשוף דילמה זו בפני המטופל, להסביר את חשיבות הטיפול בכל המרכיבים הללו במקביל, ולנקוט באמצעים שיאפשרו ליישמם הלכה למעשה – כפי שיפורט בהמשך. הקניית כלים להתמודד עם כאב כרוני ועם מוגבלות: הקניית כלים אלו מצריכה שיתוף פעולה של צוות רב-תחומי הכולל: מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, נוסף על הרופאים הראשוניים. החשיבות של הנחיות הטיפול היא בהעצמת החולה באחריות ובשותפות מלאה בטיפול, בידע, בנקיטת פעולות ובקבלת החלטות.